מהי צוואה?

באילו מקרים מומלץ לערוך צוואה?

 

בחיי היום יום העמוסים שלנו, בדרך כלל איננו עוצרים לחשוב מה ייעשה ברכושנו לאחר מותנו. לרוב, אנו מונעים לעשות כן אחרי מקרה טרגי שקורה או לאחר ששמענו במקרה על סיפור סכסוך ירושה בין קרובים, ותוהים אם סכסוך כזה יכול לקרות גם לנו.

תארו לכם מצב בו אחד מבני הזוג הנשואים זה לזה עם ילדים קטינים, הולך לעולמו, חו"ח, בטרם עת. תארו לכם מצב אחר בו חד הורי או חד הורית עם ילדים קטנים, הולך לעולמו, חו"ח וילדיו נותרים יתומים או מצב בו אחד מבני זוג הנשואים זה לזה, מבלי שהותירו אחריהם ילדים, הולך לעולמו.

כיצד ניתן לדאוג לקרובינו (בן זוג, ילדים, הורים, אחים) באופן אופטימלי עוד בחיינו?

 

 

מהי צוואה?

 

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע שני מצבים אפשריים לחלוקת רכושו של אדם לאחר מותו:

 

האחד, ירושה על פי דין. מצב בו עזבונו של אדם יחולק לפי הכללים הקבועים בחוק הירושה וכתלות בקרובי המשפחה שהמוריש הותיר אחריו (בן זוג, ילדים, הורים, אחים, הורי הורים וכו').

השני, ירושה על-פי צוואה. מצב בו במידה ואדם הותיר אחריו צוואה, יחולק עזבונו בהתאם לרצונו כפי שהוא בא לידי ביטוי בצוואה.

 

צוואה הינה מסמך משפטי בכתב (ובמקרים חריגים ומוגדרים בחוק גם בעל-פה), בו מצווה אדם מה ייעשה ברכושו (עזבונו) לאחר מותו. עורך הצוואה נקרא "מצווה".

צוואה נערכת, בדרך כלל, כאשר אדם מבקש לחלק את רכושו לאחר מותו בשונה מהוראות חוק הירושה, לדוגמא כשאדם מבקש לנשל את אחד מיורשיו מעזבונו או לחלק את עזבונו באופן לא שווה בין ילדיו או לצוות נכסים מסוימים ליורשים מסוימים.

 

חוק הירושה הישראלי נוקט בעקרון "החופש לצוות", עקרון זה מאפשר לכל אדם לבחור מי יהיו יורשיו וכיצד יחולק עזבונו ביניהם, במסגרת צוואה אותה הוא עורך. החוק הישראלי אינו מחייב אדם להוריש את כל רכושו, או חלק ממנו, לילדיו או לבן זוגו, והבחירה הינה חופשית לחלוטין.

 

על מנת שהצוואה תהיה כשרה ותקפה, על הצוואה לעמוד בכללים הפורמליים לעריכת צוואה, שנועדו להבטיח כי בעת מימוש הצוואה לא יהיה כל ספק כי אכן המצווה ערך אותה מבחירה חופשית, ללא כל לחץ או כפיה שהופעלו עליו וכי האמור בה מבטא את רצונו הכן והאמיתי ביחס לחלוקת רכושו לאחר פטירתו.

 

באילו מקרים מומלץ לערוך צוואה?

 

עריכת צוואה אינה מיועדת רק לבני הגיל השלישי. במקרים רבים רצוי לערוך צוואה גם בגילאים צעירים והדבר תלוי במצב המשפחתי, בנסיבות החיים ובנכסי העיזבון. להלן יובאו מספר דוגמאות בהן מומלץ לערוך צוואה:

 

בני זוג נשואים עם ילדים קטינים

 

כאשר לא נערכה צוואה, במות המוריש, יורש בן זוגו את המיטלטלין ומכונית הנוסעים השייכים למשק הבית המשותף וכן מחצית מעזבונו של המוריש. ילדי המוריש יורשים גם הם מחצית מהעזבון בחלקים שווים.

במידה ובמסגרת העזבון נכללת גם דירה או קרקע וילדי המוריש קיבלו חלק יחסי מהם במסגרת הירושה, הרי כאשר ירצה בן הזוג הנותר למכור את נכס המקרקעין, מכל סיבה שהיא, אם בשל היקלעות למצב כלכלי קשה או אם בשל החלפת הדירה לדירה אחרת, יצטרך לקבל את אישור בית המשפט לפעולת ילדיו הקטינים, שהינם בעלי זכויות בנכס המקרקעין מכח הירושה.

 

בכדי למנוע מצב בו אחד מבני הזוג כפוף במכירת הדירה או המקרקעין לאישור בית המשפט, מומלץ לערוך צוואה (רגילה או הדדית), בה כל אחד מבני הזוג מצווה את עזבונו לבן הזוג הנותר בחיים ובמות שניהם, יצוו כרצונם, בדרך כלל לילדיהם בחלקים שווים.

 

גם כאשר מדובר על בני זוג שלהם ילדים בגירים, לרוב מעדיפים בני הזוג לצוות האחד לשני את כל רכושם ובמות שניהם לילדיהם, בכדי למנוע הגבלות במכירת הדירה או בכדי למנוע מצבים של סחיטה מצד אחד הילדים או בני זוגם.

 

בני זוג נשואים או ידועים בציבור ללא ילדים

 

תארו לכם מצב בו בני זוג נשואים או חיים כידועים בציבור משך שנים רבות יחד ללא ילדים ובמהלך שנים אלה צברו רכוש רב יחד, רכוש השייך לבני הזוג בחייהם. מה קורה במקרה של פטירת אחד מבני הזוג?

הורי בן הזוג הנפטר, אם הם בחיים, יורשים מחצית מהעיזבון יחד עם בן הזוג הנותר בחיים ובמקרה בו הורי בן הזוג אינם בין החיים, אחיו ואחיותיו של הנפטר או הורי הוריו יורשים מחצית יחד עם בן הזוג הנותר בחיים.

הובא לייצוגי מקרה בו הבעל נפטר, בני הזוג לא ערכו צוואה, וכעת חמותה של האשה שהתאלמנה, הפכה לשותפתה לדירת בני הזוג ולנכסי בני הזוג, אותם רכשו בני הזוג במהלך 40 שנות נישואיהם המשותפים!

כדאי אם כך להקדים ולערוך צוואה בכדי שבן הזוג הנותר בחיים לא יהיה נתון לרצונם הטוב של בני משפחת בן זוגו להסתלק מעיזבון המנוח או להיות שותפם, בעל כורחו, לדירה, לחשבון הבנק וכו'.

 

בני זוג המצויים בתהליך גירושין

 

במקרים בהם בני הזוג מצויים בהליך של גירושין או במקרה של פרידה בה עדיין לא נפתחו הליכי גירושין רשמיים, מומלץ מאוד שלא לקחת סיכון ולערוך בהקדם האפשרי צוואה.

במידה ולא תיערך צוואה במצב זה, בן הזוג עלול ליהנות מעזבונכם, למרות הליכי הגירושין, תוצאה אשר בהחלט תבקשו למנוע בשלב זה של מעמדכם האישי.

רצוי, אם כך, לערוך צוואה בה תצוו את עיזבונכם לילדיכם ו/או לקרובי משפחה אחרים, כרצונכם, בכדי שלא יחול ההסדר הקבוע בחוק הירושה, כל עוד אתם נשואים באופן רשמי.

 

נישואים שניים או יותר

 

​בכדי להבטיח את הביטחון הכלכלי של ילדיכם מהנישואים הראשונים, רצוי ומומלץ לערוך צוואה ולבצע הפרדה בין הרכוש שנצבר בנישואים הראשונים ובין הרכוש שייצבר בעתיד. חשוב לדעת כי גם אם ערכתם הסכם ממון בנישואים השניים, אין בכך די כדי להועיל במקרה של פטירה ורצוי, על אף הסכם הממון, לערוך גם צוואה, אשר תסדיר את עזבונכם במקרה של פטירה.

 

סכסוכים במשפחה

 

רצוי לערוך צוואה גם כאשר קיים סכסוך בין המצווה לבין אחד מבני משפחתו, אשר נחשב ליורשו על-פי דין.

נישול יורש על-פי דין או הדרת יורש מעזבון המוריש, אפשרית אך ורק באמצעות עריכת צוואה.

 

ידועים בציבור

 

חוק הירושה, בסעיף 55, מתייחס לידועים בציבור, שאינם נשואים זה לזה, החיים חיי משפחה במשק בית משותף, ושאינם נשואים לאחר, במעמד שווה לזה של זוג נשוי.

אלא שגם במקרה של ידועים בציבור רצוי לערוך צוואה בכדי למנוע טענות של יורשים אפשריים לגבי עצם היותם ידועים בציבור ובכדי למנוע את הצורך בהוכחת היותם ידועים בציבור בהליך משפטי.

 

אם חד הורית או אב חד הורי

 

במצבים בהם יש רק הורה אחד במשפחה, מכל סיבה שהיא (גירושין, פרידה, רווקות או התאלמנות), יש להבטיח את עתיד הילדים הקטינים במידה וחו"ח יקרה משהו לאותו הורה.

עריכת צוואה במשפחה חד-הורית מאפשרת להורה להשפיע על זהות האפוטרופוס שימונה לילד ע"י בית המשפט במידה וההורה היחיד ילך לעולמו (חו"ח) טרם הגעת הילד לגיל 18; היא מאפשרת להורה להשפיע על הדרך שבה ינוהל העיזבון בעבור הילד באופן הראוי, הדרך שבה יחונך הילד, הערכים שיוקנו לילד, הדרך שבה ינוהל רכושו של הילד, ועוד.

אולם, האמור בצוואה באשר לזהות האפוטרופוס שימונה הינו בגדר הצהרת כוונות בלבד. כשתגיע העת לבקש מינוי אפוטרופוס על-פי הצוואה, ביהמ"ש יצטרך לבחון את טובת הקטין וכשירות האדם המוצע לטפל בילדים וייתכן כי ביהמ"ש יחליט על אדם או גוף אחר ראוי כאפוטרופוס לילד. לכן, בד בבד עם עריכת צוואה, מומלץ למנות אפוטרופוס נוסף לפי סעיף 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, עוד בחיי האם או האב החד הוריים.

 

מעמד אישי לא מוגדר או מוגדר לא נכון

 

ישנם מצבים פחות שכיחים בהם מעמדו האישי הרשמי של בן הזוג אינו תואם לעובדות החיים בפועל. לדוגמא, בן זוג המוגדר כנשוי לבן זוגו אשר ככל הנראה כבר אינו בחיים, אך אין לגביו הוכחת פטירה. במקרים כאלה חובה לערוך צוואה בכדי למנוע קשיים בהוכחת פטירתו של בן הזוג על ידי היורשים האפשריים.

 

אדם ללא קרובי משפחה

 

אדם שנותר ללא קרובי משפחה (בן זוג, ילדים, הורים, הורי הורים, אחים וצאצאיהם) תירש אותו המדינה.

במידה ואותו אדם מבקש כי המדינה לא תירש את עזבונו במותו, הוא יהיה חייב לערוך צוואה ובה יפרט למי הוא מצווה את רכושו ונכסיו במותו.

 

 

לקבלת הצעת מחיר לעריכת צוואה חייגו עכשיו 053-2800634 או צרו קשר

באילו מקרים מומלץ לערוך צוואה?

מאת: עו"ד אביבית מליק

 
 

>באילו מקרים מומלץ לערוך צוואה

אין לראות באמור באתר זה משום ייעוץ משפטי ו/או עסקי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או עסקי ו/או אחר, ואין לראות בדברים אלה משום מצג ו/או חוות דעת כלשהי אלא דעה אישית ו/או הסבר כללי בלבד ובוודאי שאין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.
 

© 2015 כל הזכויות שמורות לעו"ד אביבית מליק

  • Facebook App Icon
  • Google+ Classic
  • LinkedIn App Icon